<h1>ראב"ן שו"ת סימן ל'</h1>
<h2>דף ו.</h2>
וגם זה שאלני הא דתנן בפרק קמא דמכות [ה':] מה שנים נמצא א' מהן קרוב או פסול עדותן בטילה, ואמר רב יהודה אמר שמואל [שם ו'.] הלכה כרבי יוסי דבעדות ממון תתקיים העדות בשאר, ורב נחמן אמר [הלכה] כרבי דאמר אף בדיני ממונות עידותן בטילה. ואע"ג דהילכתא כוותיה דשמואל בדיני, הני מילי לגבי רב, אבל היכא דפליג רב נחמן אדשמואל, הילכתא כוותיה דרב נחמן דרב נחמן היה קרוב אצל ריש גלותא דשכיחי דייני. והא דתנן בגט פשוט [ב"ב קס"ב:] היו ה' חתומין על השטר ונמצא א' מהן קרוב או פסול תתקיים עדות בשאר, והיינו דלא כרב נחמן. והשבתי לו, דקתני ונמצא מקצת קרובין או פסולין, היינו שנמצאו ב' הראשונים קרובין או פסולין, דאמרינן במילוי חתמו, כגון שהיו העדים כשרים מרוחקין מן הכתב ב' שיטין ותנן הרחיק את העדים ב' שיטין מן הכתב פסול, ובא בעל השטר ומילא אותן ב' שיטין שהחתים עליהן קרוב או פסול שלא יהא שטרו פסול כדחזקיה דאמר מילאהו בקרובים כשר, וכי הא אפילו רבי מודה שהרי לא הוזקקו לעדות אלא למלאות השיטין. וה"נ מצאתי בספר חפץ, שטר שחתמו עליו עדים חמש ונמצאו ג' ראשונים קרובים או פסולים תתקיים העדות בשאר והוא דאיכא עדים דבמילוי חתמו. וגרסינן בירושלמי [גיטין פ"א הל"ד] שטר שחתמו בו עדים ונמצאו עדים הראשונים קרובים או פסולים כשר ותתקיים עדות בשאר, ומקשינן ויעשה כהרחק העדים ויפסל, לית יכול [ד]א"ר אבא בשם ר' ירמיה עדים פסולים אין נעשין כהרחק העדים שלא באו אלא להכשירו של שטר שבמילוי הם חתומים, והוא שכתב בשטר שבמילוי חתמו שכך חתמו אני פלוני חתמתי במילוי וכן השני, אבל במקום אחר שאין לומר במילוי חתמו פסול, אלמא כרבי קיימי וכרב נחמן וכן עיקר.
